מיינדפולנס ומערכות יחסים

מיינדפולנס ומערכות יחסים

מחשבות  ותקשורת

"מדהים לשים לב כמה כח אנו מעניקים למחשבות : "תעשו את זה, תגידו את זה, תזכרו, תתכננו, שימו לב, תשפטו" יש להם את הפוטנציאל  פשוט לשגע אותנו, והרבה פעמים הן עושות זאת!   "

ג'וסף גולדשטיין

 

למחשבות שלנו יכולה להיות השפעה מאוד חזקה על איך אנו מרגישים ומה אנו עושים. הרבה פעמים המחשבות הללו הן כמו טריגר, ורצות באופן די אוטומטי. על ידי כך שאנו נהיים מודעים אליכן, שוב ושוב – אנו רואים שמחשבות ודימויים פשוט עוברים  דרך המיינד שלנו.  על ידי כך שאנו משחררים אותן ומחזירים  את תשומת הלב שלנו לנשימה ולרגע הזה – אפשר לקחת קצת מרחק ופרספקטיבה מהן.

כך אנו יכולים לראות שיש עוד דרכים לחשוב על הסיטואציה, ולשחרר אותנו מהדפוסים הישנים של מחשבה , שהם אוטומטים  ו"פשוט  עולים" במינד.

הכי חשוב, אנו יכולים להבין בסופו של דבר שעמוק מבפנים, כל המחשבות הינן פשוט אירועים מנטליים  (כולל מחשבות שאומרות שהן לא אירועים מנטליים) , שמחשבות אינן עובדות, ושאנו לא המחשבות שלנו.

מחשבות ודימויים יכולים הרבה פעמים להיות אינדיקציה למה שקורה בפנים, במיינד שלנו. אנו יכולים לשים לב – ולהתבונן בהם מכמה פרספקטיבות שונות. על ידי כך שנהיה מודעים למחשבות ולדפוסים שלנו  – נוכל לשים לב אליהם כשהם קורים, ולשנות אותם.

מילים ומחשבות מסמנים תהליכים ותפיסות יותר מורכבים המתקיימים אצלנו בתודעה.  לכל מילה, או מסמן יכולות להיות הרבה מאד פרשנויות במציאות.  מספיק שנבקש מכמה חברים לחשוב על המילה שולחן , ונראה  את האסוציאציות השונות.

כך שכשאנו מתקשרים עם אנשים סביבנו – אנו לא רק יוצרים קשר ומתחברים , אלא גם הרבה פעמים מיצרם סיבוכים. בתוך קשרים קרובים, במקום העבודה ובסיטואציות אחרות אנו חווים בתוך הקשרים שאנו מייצרים תחושות ורגשות עזים . רגשות של שמחה, ואהבה וחום , לצד כעס , קנאה, תסכול וטינה.

הרבה מרצף התגובות שלנו למציאות- הינן דפוסים אוטומטים שאימצנו מזמן. אם אני שמחה לב שאני כועסת על הבן זוג, על נהגים בכביש, על הממשלה, על הבוס בעבודה, ועל עוד ועוד אנשים וסיטואציות- אז זה כנראה לא רק הסיטואציה- אלא גם דפוס אוטומטי שקיים בי, ומפעיל אותי באופן שבו אני מגיבה בכעס כשדברים לא מסתדרים כרצוני.

הדפוסים האוטומטים מתקבעים מגיל צעיר כשהמציאות שבה אנו חיים צובעת את תפיסת עולמנו, ואת הדרך שבה נבין ונגיב לעולם גם כבוגרים.

מנגנוני הלחץ שלמדנו עליהם : בריחה, מאבק וקפיאה  משפיעים עלינו ביום יום באופן שבו אנו פועלים.

 

 

כשאנו מגיבים למציאות לפי המנגנונים הללו, התגובה יכולה להתבטא : במחשבות, תחושות , רגשות ופעולות/ דחפים, מתוך החוברת של אסף פדרמן:

 

דפוס התגובה מחשבות תחושות רגשות פעולות/דחפים
בריחה אין טעם

אני תמיד מפסידה

חייב לברוח מפה

אי אפשר יותר

כאב בטן, חום, רעד זיעה, דופק מואץ פחד, חרדה, אשמה, מרירות, עלבון בכי, הסתגרות, שינה רבה,

מחשבות רפיטטיביות על מה שהיה

מאבק הם כולם טועים, אני אראה להם, קללות, אני צודקת, איזה מטומטמים הם דופק מואץ, זיעה, חום- במיוחד בפנים, מיקוד הראיה, חדות מחשבה כעס, טינה, בוז, ביקורת, התנשאות, האשמה, זלזול, ציניות וכחנות, צעקות, הנפת יד, איום, פגיעה ברכוש ובגוף, דיבור בלי להקשיב
קפיאה איבוד זיכרון, בלאקאאוט, מחשבה שחוזרת על עצמה כבדות, קור, ערפול, עילפון, ירידה בלחץ הדם, נימול ניתוק, ייאוש, ניכור , חרדה רצון להעלם, קפיאה על המקום, אילמות, מילמול, הסכמה בשתיקה

 

מנגנון ה בריחה/ מאבק וקפיאה מופעל באופן אוטומטי לא רק במצבים של סכנת חיים , אלא גם בהרבה מהתגובות האוטומטיות שלנו לתקשורת בין אישית במצבי לחץ

התגובות שלנו קשורות לאופן שבו אנו מפרשים את המציאות, לדפוסים הרגשיים שלנו, ולדרכים האוטומטיות שלנו להגיב למציאות בכלל ולסיטואציה הספציפית בפרט.

כניעה (פאסיבי) יציבות (אסרטיבי) תוקפנות (אגרסיבי)
ביטוי מילולי
המנעות מלומר דעה, שימוש בשפה מתנצלת, דיבור ב"באתה" במקום "אני" הבעה של מה שחושבים באמת, באופן יעיל וישיר. השתמשות ב"אני"  כשזה מתאים. משתמש בהומור כשזה מתאים. מעט מילים עם מקסימום השפעה אומר את מה שחושב, אבל בלי להתחשב באחרים. משתמש ב"אתה " באופן תוקפני. משתמש בתוויות והכללות על אחרים.
ביטוי גופני
קל חלש. הולך לצד בתקווה שיבינו שנפגע, אך לא אומר זאת. לא ידוע מה לעשות עם הידיים, משפיל מבט. מאמץ תנוחה סגורה ומתגוננת. קול ברור ויציב, מתקשר את מה שרוצה בואפן ישיר. לא נרתע מקרבה גופנית. מישיר מבט . ידיים נינוחות. קול חזק, אינטנסיבי, מתוח , המבטא עליונות. נועץ מבט. עיניים פקוחות לרווה. ידיים מתקרבות ונוגעות באחרים או בעצמו.
מטרות
לרצות. להיות נאהב לתקשר. להיות מובן, ולהבין לשלוט , להשפיל , להרגיש עליון
הישגים
מתקשה להשיג את מטרתו , ואם כן זה לרוב בדרך עקיפה ומניפולטיבית. תסכול מתפתח מתחת לפני השטח. מחשבות רבות על "Nה היה אילו". בידוד ועייפות עולים באופן קבוע. משיג על פי רוב את מה שרוצה. משיג יחס הוגן ומעריך מהסביבה. יודע להמיר הפסד למשהו חיובי (למשל שאפשר ללמוד ממנו). משיג קשרים ברי קיימא מתוך שותפות עם אחרים. הרבה פעמים ישיג את מה שרוצה על חשבון אחרים. פוגע באחרים ונפגע בחזרה מהם.  מתקשה להרגע ולמצוא שלווה. כל סיטואציה נבחנת כניצחון או הפסד.

 

איך לומדים לתקשר באופן טוב יותר?

1.הכלי המרכזי שאנו לומדים הינו מודעות קשובה לתגובות שמתעוררות בתקשורת שלנו עם אנשים וסיטואציות שונות. אנו רוצים להתבונן בתגובות ברמת התחושות, רגשות, מחשבות , ודחפים.

  1. תרגול המדיטציה עוזר לנו להשהות תגובות, כך שכשאנו שמים לב שהתגובה הפנימית שלנו הינה בריחה, מאבק או קיפאון- יהיה לנו את היכולת לשים לב לכך ולבחור להגיב אחרת.

3.אנו לומדים לחוות רגעים של שלווה, סיפוק וחיבור – באופן שמאפשר לנו לשנות את הפרספקטיבה שלנו על החיים , ועל האופן שבו אנו מבינים את המציאות.

  1. רואים שהמחשבות שלנו אינן המציאות, מודעים לתמונה הגדולה יתר, ומכאן מרחיבים את האפשרות שלנו לראות את החוויות מהעמדה של אנשים אחרים.

 

אם אתם מרגישים מודאגים , מתוחים, חסרי אונים או שמושכים אותכם בכיוונים שונים- מערכת הנמנעת מנזק – יעזור חוויות הקשורות בהגנה, ביטחון, הירגעות, כוח ויכולת

עצב, אכזבה, תסכול, נואשות,לחץ או שעמום – מערכת הנמשכת לגמול- חוויות מפתח של הכרת תודה, הנאה, הישג ושביעות רצון

הרגשה שהשאירו אותכם מאחור, פגעו בכם והתגרו בכם, ותחושות של כאבל לב, קטנות, קנאה, בדידות וטינה – קשורות למערכת הנקשרת – חוויות מפתח של השתייכות, חמלה עצמית, הערכה מצד אחרים , ידידות, טוב לב ואסרטיביות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
Close Panel